1 וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כׇּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃
1 וַיַּעַן וְגוֹ׳. לְמָה שֶׁאָמַר ״הֲלֹא אָצַלְתָּ לִי בְּרָכָה״ בראשית כז:לו עֲנָהוּ הֵן גְּבִיר. וְאֶת כָּל אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לַאֲחֶיךָ״ בראשית כז:כט, וְהֵם בְּנֵי עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
2 סְמַכְתִּיו. לוֹ, שֶׁיִּהְיוּ סְמוּכִים לוֹ וּקְרוֹבִים לוֹ לְעוֹלָם, וְכֵן ״רוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי״ תהלים נא:יד שֶׁתִּהְיֶה סְמוּכָה וּקְרוֹבָה לוֹ, אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשָׁם סַעַד וּמִשְׁעָן, וְיִהְיֶה חָסֵר בֵּי״ת הַשִּׁמּוּשׁ כְּאִלּוּ אָמַר וּבְדָגָן וּבְתִירוֹשׁ.
3 וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה. מַה בְּרָכָה נִשְׁאֲרָה לְךָ אַחַר זֶה, וְכֵן ״מַה לְּךָ אֵפוֹא״ ישעיה כב:טז.
